לרגל ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש, קיבלתי פניות רבות
מכתבים זרים שעסקו בסוגיית האפשרות של דו קיום בין הדתות השונות בירושלים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לפעילות תג מחיר אין משנה סדורה כלל, למעט לקט סיסמאות שדופות. התנסחות נציגיה ותומכיהם היא רדודה ועילגת, ואין מאחוריה חשיבה בהירה וקוהרנטית...למעשה היא ערב־רב של פרטים וקבוצות השותפים לתפיסה עמומה ואווירה כללית, מעין תת־תרבות ספונטנית ומבולבלת שגבולותיה מטושטשים והתנהלותה אקראית משהו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
תנועת גוש אמונים הייתה תנועה בעלת עוצמה והשפעה רבה על מפת ארץ ישראל ועל החברה הישראלית וכיום נחשפים מסמכים ופרוטוקולים חסויים הקשורים אליה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לאחרונה גם אולטרא-אורתודוקסים מגלים מעורבות בפוליטיקה לאומית ואזורית. יש להם עמדות ברורות בנושאי הסכסוך עם הפלסטינים. בעוד שפעם נטו לעמדה פאסיבית, פרגמטיסטית ויונית, בשנים האחרונות הם פונים לאופציה ההפוכה, לעמדה אקטיביסטית, ימנית וניצית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הספר "שתי מפות לגדה" ערוך על פי הגיון תמטי. לאחר מבוא ובו הערות דידקטיות ומתודולוגיות, בא פרק רקע הסוקר את היחסים בין זיכרון ומרחב בתולדות הציונות מראשיתה, תוך הדגשת הבעיתיות של הקשר בין טריטוריה ומולדת בעיקר מאז מלחמת ששת הימים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
מחלוקת יש"ע זה כאן או שם אינה רק משל על תחרות בין התנועות, אלא גם תמצית שסע עמוק שמזה שלושה עשורים מטיל צל כבד על חיי החברה הישראלית, ואפשר שיקבע את גורלה וגורל האזור כולו. יש"ע זה כאן או שם, זוהי בקליפת אגוז הסוגייה שמעסיקה את מיכאל פייגה בספרו "שתי מפות לגדה", שיצא לאור השנה בהוצאת מגנס, סדרת אשכולות. הספר בוחן את הדרכים בהן נקטו שתי התנועות בנסיונן לשכנע את עצמן ואת הציבור והממשל בצידקת עמדתן.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
יש דוגמאות למכביר לקישור קבלה עם ההוויה הישראלית העכשווית שהסכסוך האזורי במרכזה. מקרה אופייני ומעניין כשלעצמו, גם אם מעט עלום, הריהו זה של הרב יצחק גינצבורג וחוג הולך ומתרחב של תלמידים הסוגדים לו ופועלים בהשראתו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ביהדות, כידוע, דת ולאומיות שלובים זה בזה, ובישראל, לא בלי קשר לכך, דת ומדינה אינם נפרדים. אחת מתוצאות מצב מורכב זה היא הנוכחות המשמעותית של הדת בזירה הציבורית. הדת היהודית, ליתר דיוק, האורתודוקסיה הישראלית לגווניה, מתערבת בנושאים שעל סדר היום החברתי והמדיני גם אם אינם 'דתיים' על פניהם, ובכלל זה נושאי בטחון לאומי הנגזרים מן הסכסוך המזרח-תיכוני.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אנשים הורגים אנשים בסרטים כל הזמן, אבל הסיבה שעושים את הסרטים האלו היא ש–%99.9 מהקהל לא מסוגלים לזה בשום פנים ואופן. ואם כל כך קשה להרוג מישהו אחר, מישהו שיש לך כל סיבה בעולם לרצות בחורבנו, אפשר רק לשער כמה קשה להצליח להרוג את עצמך."
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לדבוק בארץ השלמה ולסגת ממנה בעת ובעונה אחת. אין מדובר כאן בוויתור על הארץ, כי אם בהדגשת העניין בה והעצמת היחס החיובי כלפיה, גם אם היא מעבר לגבול, מנוהלת ומאוכלסת ע"י אחרים. יש בעלות שאינה פוליטית ופיזית, שאינה ממומשת, שאינה אקסקלוסיבית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
באמצע שנות ה- 90, בתגובה לתנופת אוסלו הוצפה הארץ במדבקות "ישע זה כאן". כעבור זמן מה בא המענה בדמות מדבקת "ישע זה שם". סיסמאות קרב, או, גימיקים תקשורתיים אלה משקפים מלחמת הסברה בין שתי תנועות יריבות – גוש אמונים (להלן: ג.א) ושלום עכשיו (להלן: ש.ע). ואם בתעמולה עסקינן, כי אז אפשר לרשום לזכות הראשונה הישג לא מבוטל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לפעילות תג מחיר אין משנה סדורה כלל, למעט לקט סיסמאות שדופות. התנסחות נציגיה ותומכיהם היא רדודה ועילגת, ואין מאחוריה חשיבה בהירה וקוהרנטית...למעשה היא ערב־רב של פרטים וקבוצות השותפים לתפיסה עמומה ואווירה כללית, מעין תת־תרבות ספונטנית ומבולבלת שגבולותיה מטושטשים והתנהלותה אקראית משהו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
תנועת גוש אמונים הייתה תנועה בעלת עוצמה והשפעה רבה על מפת ארץ ישראל ועל החברה הישראלית וכיום נחשפים מסמכים ופרוטוקולים חסויים הקשורים אליה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לאחרונה גם אולטרא-אורתודוקסים מגלים מעורבות בפוליטיקה לאומית ואזורית. יש להם עמדות ברורות בנושאי הסכסוך עם הפלסטינים. בעוד שפעם נטו לעמדה פאסיבית, פרגמטיסטית ויונית, בשנים האחרונות הם פונים לאופציה ההפוכה, לעמדה אקטיביסטית, ימנית וניצית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
הספר "שתי מפות לגדה" ערוך על פי הגיון תמטי. לאחר מבוא ובו הערות דידקטיות ומתודולוגיות, בא פרק רקע הסוקר את היחסים בין זיכרון ומרחב בתולדות הציונות מראשיתה, תוך הדגשת הבעיתיות של הקשר בין טריטוריה ומולדת בעיקר מאז מלחמת ששת הימים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
מחלוקת יש"ע זה כאן או שם אינה רק משל על תחרות בין התנועות, אלא גם תמצית שסע עמוק שמזה שלושה עשורים מטיל צל כבד על חיי החברה הישראלית, ואפשר שיקבע את גורלה וגורל האזור כולו. יש"ע זה כאן או שם, זוהי בקליפת אגוז הסוגייה שמעסיקה את מיכאל פייגה בספרו "שתי מפות לגדה", שיצא לאור השנה בהוצאת מגנס, סדרת אשכולות. הספר בוחן את הדרכים בהן נקטו שתי התנועות בנסיונן לשכנע את עצמן ואת הציבור והממשל בצידקת עמדתן.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
יש דוגמאות למכביר לקישור קבלה עם ההוויה הישראלית העכשווית שהסכסוך האזורי במרכזה. מקרה אופייני ומעניין כשלעצמו, גם אם מעט עלום, הריהו זה של הרב יצחק גינצבורג וחוג הולך ומתרחב של תלמידים הסוגדים לו ופועלים בהשראתו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ביהדות, כידוע, דת ולאומיות שלובים זה בזה, ובישראל, לא בלי קשר לכך, דת ומדינה אינם נפרדים. אחת מתוצאות מצב מורכב זה היא הנוכחות המשמעותית של הדת בזירה הציבורית. הדת היהודית, ליתר דיוק, האורתודוקסיה הישראלית לגווניה, מתערבת בנושאים שעל סדר היום החברתי והמדיני גם אם אינם 'דתיים' על פניהם, ובכלל זה נושאי בטחון לאומי הנגזרים מן הסכסוך המזרח-תיכוני.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אנשים הורגים אנשים בסרטים כל הזמן, אבל הסיבה שעושים את הסרטים האלו היא ש–%99.9 מהקהל לא מסוגלים לזה בשום פנים ואופן. ואם כל כך קשה להרוג מישהו אחר, מישהו שיש לך כל סיבה בעולם לרצות בחורבנו, אפשר רק לשער כמה קשה להצליח להרוג את עצמך."
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
לדבוק בארץ השלמה ולסגת ממנה בעת ובעונה אחת. אין מדובר כאן בוויתור על הארץ, כי אם בהדגשת העניין בה והעצמת היחס החיובי כלפיה, גם אם היא מעבר לגבול, מנוהלת ומאוכלסת ע"י אחרים. יש בעלות שאינה פוליטית ופיזית, שאינה ממומשת, שאינה אקסקלוסיבית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
באמצע שנות ה- 90, בתגובה לתנופת אוסלו הוצפה הארץ במדבקות "ישע זה כאן". כעבור זמן מה בא המענה בדמות מדבקת "ישע זה שם". סיסמאות קרב, או, גימיקים תקשורתיים אלה משקפים מלחמת הסברה בין שתי תנועות יריבות – גוש אמונים (להלן: ג.א) ושלום עכשיו (להלן: ש.ע). ואם בתעמולה עסקינן, כי אז אפשר לרשום לזכות הראשונה הישג לא מבוטל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה