יום שלישי, 31 במרץ 2015

כיצד החברה החרדית מנסה לשלוט במיניות?

החברה החרדית מנסה לשלוט במיניות ולארגן את הגוף תוך שהיא נמנעת מלדבר עליהם בצורה חיובית, ברורה ומשכנעת. אחרי הכל, יותר מכל דבר אחר שעושים בנוגע לגוף החרדי, שותקים על אודותיו.

מאת: פרופ' גדעון ארן

בענייני גוף, כמו בכמה עניינים אחרים, החרדים מטלטלים בין שתי אופציות קוטביות, שתיהן אובססיביות. מצד אחד, מחסלים כל נוכחות של הגוף בשיח הציבורי והפרטי. במקום זאת נוצר חלל, סוד. מצד אחר, נוגעים בגוף בדרך בלתי מעודנת, טכנית, נוקשה ותקיפה במיוחד.

שתיקות חרדיות בולטות יש בנוגע לגוף המיני, והן, כצפוי, תורמות דווקא להעצמת המתח הכרוך בעניין. אך ממש באותו עניין יש אצל החרדים גם גודש של מלל או טקסט, מתודי ופרטני, עד כדי נטילת כל שמץ של mystique ועיקור הגוף והמין מכל השגב שמיוחס להם בחברות ובתרבויות אחרות. לעתים נדמה שבמקומות שמקובל כי השתיקה יפה להם, בדיוק שם היא מופרת בגסות על ידי פרחה נוקדנית.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

יום חמישי, 12 במרץ 2015

השכפול של היהודי התקני כמשימה עליונה

חברה במשבר נוטה לעסוק בשליטה בגוף ובהבטחת תקינותו, וגם מגלה עניין מוגבר ברפרודוקציה שלו. בעידן החרדי הופך עניין הייצור או השכפול של היהודי התקני למשימה עליונה שכמעט ממצה את חיי הקהילה. במסגרת זו מוקדשים מאמצים לעיצוב הגוף התקני.

מאת: גדעון ארן

הגוף החרדי נלמד ומפוקח בדרכים פורמליות ובלתי פורמליות, בעיקר נגטיביות: יותר משמציגים בפני הצעירים את המודל האידיאלי ויותר משמטיפים בזכות האיכויות שיש לאמץ, מצביעים על דוגמאות סוטות שמהן יש להתרחק ומזהירים מפני תכונות מגונות שמהן יש להיפטר.
ילד או נער חרדי מודרך בעיקר כיצד עליו לא לנהוג. עולמו מלא איסורי גוף ואליהם מתלוות הפחדות. מגיל ילדות ועד בגרות הוא שומע ללא הרף מהוריו, ממוריו ומאחרים בקהילה ״לא לפסק רגליים״, ״לא לכרוע ברך (כמו נוצרי)״, ״לא להתפרקד על הספה״, ״לא לשים ידיים בכיסים״, ״לא לקפוץ״, ״לא להסתכל בבבואה הנשקפת בחלונות הראווה״, ״לא לפתוח כפתורים עליונים בחולצה אפילו כשחם״, ״לא ללטף חתולים וכלבים״, ״לא להתקוטט עם ילדים אחרים״, ״לא להתחבק עם ילדים אחרים״, ועוד.
הבוגרים בסביבתו מופיעים מולו בתפקיד מחנכים, כולל אחיו הגדולים ממנו בשנים מעטות בלבד, שכנים, מתפללים בבית הכנסת, ואף עוברי אורח מקרב הקהילה. רבים מגויסים לבחון את גופו, לגעור, להתריע, להאשים. לעתים פחות מזומנות מספקים הנחיה חיובית: ״עור ידיים עדין - סימן ללמדנות״ או ״ראה איך אברך פלוני יורד במדרגות אחת אחת, ממש כמו בן מלך.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.