נתחיל בעובדות ידועות: הרבה למעלה מ-90% ממאות מקרי טרור המתאבדים בשנים האחרונות התרחשו בארצות מוסלמיות או שיש בהן אוכלוסיה מוסלמית גדולה. כך היה גם בשני העשורים הקודמים. אפשר להוסיף, שהטרור המוסלמי כוון כנגד מטרות שהן בני קבוצות דתיות אחרות: מוסלמים נגד נוצרים, נגד יהודים, או שיעים מול סונים וסונים מול שיעים.
מאת: פרופסור גדעון ארן
אפשר להוסיף עובדה פחות ידועה: בין עשרות מקרי טרור המתאבדים הפלסטיני שכוון כנגד ישראלים בעשרים השנים האחרונות, לא היה אפילו מקרה אחד בו המחבל המתאבד היה לא מוסלמי, כלומר ערבי נוצרי. תופעה זו בולטת שבעתיים על רקע העובדה שנוצרים היו מהקיצוניים שבאויבי ישראל הערבים ואפשר למצוא אותם הן בהנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית והן בהנהגת קבוצות הטרור הקיצוניות ביותר. ג'ורג' חבש הוא רק דוגמה אחת.
יש על כן המשנים את נוסח הטענה וגורסים שאין לדבר על טרור מתאבדים דתי אלא על טרור מתאבדים מוסלמי. משתמע מכאן שיש זיקה מהותית בין איסלם לטרור המתאבדים. אבל, אמירות מעין אלו אינן תקינות פוליטית ויש להיזהר בהן. ואכן, רבים המסתייגים מטענות כנ"ל ומכל המשתמע מהן. קודם כל, מביאים דוגמאות לטרור מתאבדים שאיננו מוסלמי ואף לכזה שאיננו דתי בכלל. כאן בולטת דוגמת הנמרים הטמילים שפעלה בסרי לנקה. כמו כן, מביאים לקט דוגמאות לטרור מתאבדים מוסלמי אבל חילוני לגמרי, שרקעו לאומי או סוציאליסטי. הדוגמות המצוטטות לרוב בעניין זה הן מחתרת התנועה הכורדית הקומוניסטית ואפילו הפת"ח.
ניתן בהחלט להשיב על הטענות הנ"ל: ראשית, הנמרים הטמילים הם היוצאים מהכלל המוכיחים את הכלל, מה עוד שהם גם כמעט חלפו מהעולם כתופעת טרור מתאבדים. יש גם לזכור שאמנם האידיאולוגיה שלהם לא הייתה דתית אלא אתנית - לאומית, אבל הם היו הינדים שפעלו כנגד הרוב הבודהיסטי.
גם בנושא הפת"ח יש לדייק. אחרי ככלות הכל הם השתמשו בשפה וסמלים דתיים. ראו למשל את מרכזיות רעיון השהיד אצל המחבלים המתאבדים שלהם ואת ההידרשות לדימויים כמו אל אקצה וכו'. אכן, בחברות מסורתיות ובעיקר במגזר הכפרי, קשה ההבחנה בין דתי לחילוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה