יום רביעי, 28 במאי 2014

ביקורו של האפיפיור בישראל והיחסים הבין-דתיים בירושלים

לרגל ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש, קיבלתי פניות רבות מכתבים זרים שעסקו בסוגיית האפשרות של דו קיום בין הדתות השונות בירושלים. אסתפק בשלוש הערות בעניין זה:

ראשית, כבר בתחילת הדברים חשוב להדגיש, שבהתחשב בנסיבות, המציאות של היחסים בין שלושת הדתות היא כלל וכלל לא רעה, הן מבחינת השכיחות של האירועים הבין-דתיים האלימים, והן מבחינת חומרתם. הדברים אינם כה נוראים כפי שנדמה לעיתים.
כך במיוחד, אם מתייחסים לשאלה בפרספקטיבה היסטורית (חשבו למשל, על טבח המוני היהודים והמוסלמים על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-11) ואם נסתכל על הדברים בפרספקטיבה השוואית ונבחן מקרים אנלוגיים, בהם יש נוכחות של קהילות דתיות שכנות, אך יריבות ומתחרות (כמו בניגריה, עיראק, לבנון ועוד) אחרי הכל, בירושלים כמעט ואין שפיכות דמים כלל.
שנית, הדברים הנ"ל מרשימים במיוחד, אם ניקח בחשבון שלא מדובר כאן בעימות בין-דתי בלבד, אלא גם בעימות לאומי ואתני, שנגזרים ממנו גם מתחים סוציו-אקונומיים ותרבותיים בין קהילות שכנות שיש ביניהן חיכוך, לפעמים התנגשות מזוינת. כלומר, העימות הדתי מונח על גבי עימות פוליטי וכמובן, עושה אותו קשה יותר לפתרון.
הערה אחרונה היא, שמה שעושה את המציאות הבין-דתית הירושלמית למיוחדת במינה ומעניינת מאוד, הרי זו העובדה שכאן נפגשות שלוש דתות. כמעט בכל המקרים הידועים לנו מהעולם, בעבר ובהווה, בהם יש התנגשות בין-דתית, יש בהם רק שני שחקנים בתמונה והם מתחרים זה בזה במשחק שסכומו אפס. ראו למשל את היריבות בין הנצרות לאסלאם באיסטנבול.
מרגע, שזוג הופך לשלישייה נפתחות אופציות חדשות, ובכלל זה האופציה לייצר קואליציות, כלומר ברית בין שני שותפים כנגד צד שלישי. כמובן שבהמשך, מערך הקואליציות יכול להשתנות. קואליציות שכאלו עלולות להחריף את המתיחות בין הדתות, אבל יש בהן גם פוטנציאל למיתון היריבות. כרגע למשל, היהודים בירושלים משתפים פעולה עם הנוצרים (כולל ערבים נוצרים!) נגד אויבם המשותף - הפונדמנטליזם האסלאמי. על בסיס סוגיות שונות, אפשר להיזכר או לחזות בריתות בין מוסלמים ונוצרים כנגד היהודים.

יום שני, 26 במאי 2014

גדעון ארן בוחן את תופעת תג מחיר בכתבה ל -"הארץ"

לאחרונה דובר רבות על תופעת "תג מחיר", על האופי שלה, על השורשים שלה ועל מנהיגה וסמליה. פרופ' גדעון ארן בוחן בצורה מעמיקה יותר את התופעה במאמר שפורסם במוסף סוף השבוע של "הארץ":

"לפעילות תג מחיר אין משנה סדורה כלל, למעט לקט סיסמאות שדופות. התנסחות נציגיה ותומכיהם היא רדודה ועילגת, ואין מאחוריה חשיבה בהירה וקוהרנטית...למעשה היא ערב־רב של פרטים וקבוצות השותפים לתפיסה עמומה ואווירה כללית, מעין תת־תרבות ספונטנית ומבולבלת שגבולותיה מטושטשים והתנהלותה אקראית משהו"



יום שלישי, 20 במאי 2014

התנועה שניהלה מדינה - ראיון בידיעות אחרונות בנושא גוש אמונים

פרופ' גדעון ארן התראיין לידיעות אחרונות פתח תקווה, בנושא תנועת גוש אמונים, אותה חקר ולמד במשך שנים רבות. 
תנועת גוש אמונים הייתה תנועה בעלת עוצמה והשפעה רבה על מפת ארץ ישראל ועל החברה הישראלית וכיום נחשפים מסמכים ופרוטוקולים חסויים הקשורים אליה.
עקב כך, פותח גדעון ארן את מחקריו ומדבר על הקשר של גוש אמונים ליחסים בין רבין לפרס ומה היו האמצעים שנקטו כדי לגייס את ההמונים ואת כמה מאנשי הציבור החילוניים.

אתם מוזמנים לקרוא את הראיון המלא עם פרופסור גדעון ארן:

יום שני, 19 במאי 2014

להגדרת הטרור ובחינתה באמצעות המקרה של החיזבאללה ורצח רבין

לאחרונה מרבים להזכיר את המונח טרור בעיקר בהקשר פעולות תג מחיר של נוער הגבעות בשטחים ובתחומי הקו הירוק. מושג רווח בימים אלה הוא טרור יהודי. יש לציין בעניין זה, שטרור כרוך בפגיעות בנפש, בעוד שפעולות תג מחיר, לפחות לפי שעה, נעצרו בטרם יחצו את הקו האדום של שפיכות דמים.
בדבריי אלו, אני בשום אופן לא מבקש להמעיט כהוא זה מחומרתה של התופעה, אלא להבהירה. יש לדייק ולומר, שבינתיים לפחות, פעולות תג מחיר אינן טרור.
מהו טרור ומהם האלמנטים המגדירים אותו?

 מאת: פרופ' גדעון ארן

הפגיעה בצבא וסמלי ממשל
אחד האלמנטים החשובים בהגדרת הטרור, הריהו הפגיעה באזרחים, להבדיל מכוחות צבא, נציגי וסמלי ממשל. בגלל חוסר התייחסות למרכיב ההגדרה הראשון, דהיינו הפגיעה באזרחים, הייתה נטייה בישראל להגדיר את החיזבאללה כארגון טרור. למען האמת, הייתה בכך, מן הסתם, גם כוונת מכוון, שכן הטרור הוא בדרך כלל מילת גנאי שנועדה להפחית במעמדו המוסרי של מפעיל הטרור ולגרוע מן הלגיטימציה שלו. כידוע, החיזבאללה פעל נגד כוחות צה"ל וצד"ל או אנשי שב"כ ועוד קודם לכן, פגע בצנחנים הצרפתיים ובנחתים האמריקאים. כל זאת הופך אותו לארגון גרילה.

יום ראשון, 18 במאי 2014

פרופסור גדעון ארן - מקומה של הציונות הדתית בחברה הישראלית

מושב תשיעי: מקומה של הציונות הדתית בתחומי חיים שונים - התנחלות בארץ או בלבבות/ הציונות הדתית בין ארץ ישראל לעם ישראל

יו"ר: מר אלישיב רייכנר

משתתפים: פרופ' גדעון ארן, מר פנחס ולרשטיין, ד"ר גדי טאוב, הרב יעקב מדן


על הכנס:
לאן פניה של הציונות הדתית? האם להשתלבות בחברה הישראלית או אף להנהגתה? ואולי דווקא להתבדלות והסתגרות מתוך ביקורת על החברה? המאבק בין מגמות אילו טרם הוכרע. מעורבותה והשפעתה של הציונות הדתית על שאלות היסוד של החברה והמדינה עולות בהרבה על גודלה היחסי. לפיכך לדמותה ולהכרעותיה השפעה חשובה על עתיד הדמוקרטיה בישראל.

בימים 16-17 ביוני 2013, התקיים כנס בנושא, בו הוצגו המגמות השונות והשלכותיהן, הן מנקודת ראות עקרונית והן מהזווית המעשית- כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשורה של תחומי חיים כאן ועכשיו.