יום שלישי, 8 באפריל 2014

הפוטנציה המאגית של המתים בשני הצדדים של הסכסוך האזורי

מהתצפיות והראיונות בשטח, מניתוח תעודות מסווגות וקריאת מקורות משניים, מסתבר שלמתים בנסיבות הקשורות לעימות המזוין במזה"ת, לגופותיהם ואף לחלקים וחלקי חלקים מגופותיהם יש ערך מקודש בעיני שני הצדדים לסכסוך האזורי. ממילא מוטבעת בהם פוטנציה מאגית.

מאת : פרופ' גדעון ארן


במלים אחרות, לגפיים כרותות ורקמות דם ובשר של קורבנות טרור המתאבדים יש אופי של רליקויה – שרידי גוף, כגון קווצת שיער ושבריר עצם (גם לבוש וחפצים אישיים) של קדושים נוצריים שבימה"ב נשמרו וטופחו, לפעמים הובאו ממרחקים ואף נגנבו, והוטמנו מתחת למזבח בכנסיות על מנת להעלותן על המפה ולהבטיח שתהיינה אפופות כוח מסתורי המסוגל לחולל נסים בקרב הסוגדים לאותם עצמים דוממים.
את התנהלות זקא בזירת טרור המתאבדים (ובמקביל לכך, התנהלות הרבנות הצבאית בשדה הקרב עם שוך המלחמות), אפשר להגדיר כפולחן אברים קטועים. קשה לשכוח את תמונת חיילי גבעתי לאחר התפוצצות שני הנגמ"שים על יושביהם ליד ציר פילדלפי הסוגר על רצועת עזה מדרום, כורעים בשורה חזיתית, מתקדמים בקצב צב על ארבע ומסננים את החול בין אצבעותיהם, לחפש חלקיקי חבריהם המתים, תוך סיכון חייהם.
אפילו החיזבאללה הפיק את לקחי הסוציו-פוליטיקה של הגופה, כפי שהתגלה פעם אחר פעם, למשל בניהול המו"מ בנוסח שוק מזרח-תיכוני על החזרת שרידי ההרוגים באסון השייטת. בדומה למה שמוזכר בתנ"ך (מלכים ב' י"ג 20-21) וידוע מתולדות הנצרות, האסלאם והבודהיזם, קדושת מתים מתחרה בקדושת חיים, ופוטנציה של קרעי גופה יכולה לעלות על זו של גוף או אבר חי.

מתוך פרויקט מחקר טרור המתאבדים, שתוצאותיו מגובשות בימים אלו על ידי פרופסור גדעון ארן, לספר חדש.

2 comments:

  1. מסכים עם ההקבלה של תפיסת ה״הקדושה״ על ידי שני הצדדים.

    השבמחק